תזונת ילדים עם אוטיזם: להבין את הקשיים ולגלות פתרונות
הקשר בין תזונה לאוטיזם – למה זה חשוב?
האם ידעתם שלתזונה יש תפקיד משמעותי בחיים של ילדים ומבוגרים על הרצף?
מחקרים עדכניים מראים שהקשר בין תזונה לאוטיזם הוא עמוק יותר ממה שחשבנו בעבר.
בכתבה הזו אסקור בצורה פשוטה וברורה איך תזונה יכולה להשפיע על איכות החיים של אנשים עם אוטיזם, אילו חסרים תזונתיים נפוצים, אילו תופעות תזונתיות כדאי לשים אליהן לב ואילו שיטות תזונה נפוצות בטיפול באוטיזם.
תזונה אצל ילדים ומבוגרים עם אוטיזם: אתגרים מהצלחת
אחד המאפיינים הנפוצים אצל ילדים על הספקטרום הוא קושי סביב אוכל. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Pediatrics (מקור), ילדים עם אוטיזם חווים פי חמישה יותר בעיות בזמן הארוחות לעומת ילדים אחרים. למשל:
בררנות קיצונית באוכל (אכילה של מספר מצומצם מאוד של מאכלים)
-
העדפה למרקמים מסוימים בלבד
-
טקסים נוקשים סביב האוכל
-
רגישות לריחות, טעמים, צבעים או מרקמים
בנוסף, בעיות עיכול נפוצות כמו עצירות, שלשולים או נפיחות עלולות להחמיר את ספיגת הערכים התזונתיים (נוטריאנטים) מהמזון.
דפוסי אכילה נוספים שמומלץ לשים אליהם לב
ילדים שממשיכים להזדקק לפורמולה בגיל מאוחר
בחלק מהמקרים, ילדים על הספקטרום ממשיכים להיות מוזנים בעיקר מפורמולה גם בגיל שבו רוב הילדים כבר אוכלים מזון מוצק. המעבר המאוחר הזה אינו עניין טכני בלבד – הוא עלול ליצור בעיות משמעותיות:
תלות בפורמולה לאורך זמן מגבילה את החשיפה למרקמים, לטעמים ולרכיבי תזונה מגוונים, מה שעלול להוביל לחסרים תזונתיים חשובים כמו סיבים תזונתיים, ברזל, אבץ וחומצות שומן חיוניות.
בנוסף, אכילת מזון מוצק מפעילה את שרירי הפה, הלשון והלחיים – שהם קריטיים להתפתחות הדיבור התקינה. עיכוב בהתנסות במרקמים ובתנועות לעיסה עלול לעכב גם את התפתחות השפה ואת היכולות המוטוריות הדקות.
הבשורות הטובות: אפשר לעזור לילדים להתקדם גם אם המעבר למוצקים נראה קשה מאוד. בעזרת תהליך הדרגתי, ליווי מקצועי נכון שבו משפרים את מצב מערכת העיכול – ניתן לראות שיפור משמעותי ביכולת לאכול מגוון רחב יותר של מזונות ובמקביל לחזק גם את ההתפתחות הכללית.
נטייה לאכילת פחמימות ריקות
ילדים רבים על הרצף נוטים לאכול יותר פחמימות פשוטות כמו צ'יפס, חטיפים ולחם לבן. תזונה כזו עלולה להעיד על שגשוג יתר של פטריות שמר (כגון קנדידה) במערכת העיכול. ניתן לבדוק זאת בעזרת בדיקות מתקדמות, ובהתאם לתוצאות להתאים טיפול תזונתי מדויק.
בררנות מזון ואכילה מצומצמת
בררנות מזון היא תופעה נפוצה מאוד אצל ילדים על הספקטרום, ולעיתים מגיעה למצב שבו הילד אוכל רשימה מצומצמת מאוד של מאכלים – לפעמים רק חמישה עד עשרה סוגים קבועים של מזון.
הסיבות לבררנות יכולות להיות מגוונות: רגישות חושית למרקם, לריח או למראה של מזון, צורך בשגרה ותחושת ביטחון, חוויות שליליות קודמות סביב אוכל, או קושי בעיבוד תחושות.
כשהתפריט מצומצם לאורך זמן, עלול להיווצר חוסר בגיוון תזונתי, מה שמוביל לסיכון לחסרים תזונתיים חשובים (כמו ויטמינים, מינרלים, חלבונים וסיבים), ופוגע בתמיכה בהתפתחות תקינה של הגוף והמוח.
חשוב לדעת שבררנות אינה מצב קבוע. בעזרת תהליך הדרגתי, בניית אמון סביב הארוחות, חשיפה עדינה ומובנית למזונות חדשים, ושימוש בתוספי תזונה מותאמים אישית – ניתן להרחיב בצורה משמעותית את מגוון המאכלים שילדים מוכנים לאכול.
גם ילד שנראה סגור מאוד תזונתית – יכול להיפתח עם ליווי נכון, עקבי וסבלני.
שתייה מוגזמת
חלק מהילדים שותים כמויות מים חריגות, לפעמים מעל שלושה ליטרים ביום. שתייה מופרזת עלולה לדלל מינרלים חיוניים כמו נתרן ואשלגן, ולהשפיע לרעה על תפקוד הלב, מערכת העצבים והאיזון הכללי בגוף. כדאי להתייחס למצב כזה, לנסות להבין את המקור שלו ובהדרגה לטפל בו.
שתיית מיצים מתוקים במקום מים
חלק מהילדים על הספקטרום מתקשים לשתות מים רגילים ומעדיפים מיצים מתוקים בלבד – וזה מובן לחלוטין, בעיקר כשחוש הטעם רגיש במיוחד.
עם זאת, שתייה מרובה של מיצים מספקת כמויות גבוהות של סוכר פשוט, מה שמעודד את שגשוג פטריות שמר (כגון קנדידה), מחליש את המערכת החיסונית, עלול להחמיר בעיות עיכול ואף להזיק לבריאות השיניים.
חשוב לדעת שגם ממתיקים מלאכותיים אינם פתרון טוב – הם עלולים לפגוע באיזון חיידקי המעי ובבריאות הכללית.
הבשורה המעודדת היא שלא חייבים לשנות הכל בבת אחת: בעזרת ליווי נכון, חשיפה הדרגתית ופתרונות יצירתיים, ילדים רבים מצליחים עם הזמן להסתגל גם לשתיית מים רגילים – ולהפחית משמעותית את הצורך במתוק.
הימנעות מצריכת סיבים תזונתיים
ילדים רבים צורכים מזון מעובד ודל בסיבים תזונתיים (למשל מזונות "לבנים" וחטיפים) תוך הימנעות מפירות וירקות. מצב כזה פוגע באוכלוסיית החיידקים המועילים במעיים ועלול לגרום לעצירויות ולבעיות עיכול. בנוסף חלק גדול מהמוליכים העצביים דופמין וסרוטונין מיוצרים במעי וכשזה לא מתפקד טוב אין פלא שילדים אלה סובלים מקשיי קשב וריכוז, נטייה למצבי רוח ועצבנות, עייפות, קשיי שינה וחוסר מוטיבציה.
חשיבות אומגה 3 בילדים על הספקטרום
אומגה 3, ובעיקר חומצות השומן EPA ו-DHA, היא רכיב תזונתי חשוב במיוחד בהתפתחות המוח ובוויסות תהליכים דלקתיים בגוף.
מחקרים מצאו כי ילדים על הספקטרום נוטים לסבול מרמות נמוכות של אומגה 3 בדם לעומת ילדים אחרים, מה שיכול להשפיע על תפקוד קוגניטיבי, תקשורת, וויסות רגשי ובריאות מערכת העצבים.
בסקירה מחקרית שפורסמה ב-Journal of Autism and Developmental Disorders (מקור), נמצא כי תוספת אומגה 3 לילדים עם אוטיזם הובילה לשיפור קל במדדים של תקשורת חברתית והתנהגות, אם כי נדרשים עוד מחקרים גדולים כדי לחזק את המסקנות.
צריכה קבועה של מזונות עשירים באומגה 3 – כמו דגים שמנים (סלמון, מקרל, סרדינים) – או נטילה של תוסף איכותי, עשויה לתמוך בתפקודי מוח חשובים ולתרום לשיפור איכות החיים.
חשוב לציין כי בחירת תוסף אומגה 3 דורשת התאמה אישית, במיוחד בילדים עם רגישויות או בעיות עיכול. לכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך לפני התחלת שימוש בתוספים.
קושי בעיכול חלב וגלוטן
אצל חלק מהילדים קיימת בעיה בפירוק תקין של חלבונים כמו גלוטן (מחיטה) וחלב (מקבוצת מוצרי חלב), מה שגורם למולקולות גדולות שלא מתפרקות היטב ועלולות לחדור למחזור הדם. מצב כזה יוצר עומס דלקתי וניתן לבדיקה בעזרת בדיקת שתן פשוטה.
רגישות למזונות
חלק מהילדים מפתחים תגובות רגישות למזונות נפוצים – מה שמוביל למצב דלקתי מתמשך ולסטרס יומיומי על הגוף. היום ניתן לבצע בדיקת מספר טיפות דם מהאצבע, שבודקת תגובות ל-190 סוגי מזון ומאפשרת לבנות תפריט מותאם אישית ובמקביל לשפר את מצב מערכת העיכול ולהפחית רגישויות כך שניתן יהיה לחזור בצורה הדרגתית לאותם מזונות בהמשך.
בעייתיות בצריכת חומרים מוספים במזון
ילדים על הספקטרום רגישים לעיתים קרובות לא רק לרכיבי המזון עצמם, אלא גם לחומרים מוספים הנמצאים במזונות מעובדים.
חומרים כמו מונוסודיום גלוטמט (MSG), צבעי מאכל מלאכותיים, חומרים משמרים, מייצבים ואפילו תוספות של ויטמינים ומינרלים סינתטיים – עלולים להכביד על מערכת העיכול, לעורר תגובות חיסוניות, ולהחמיר סימפטומים התנהגותיים, רגשיים וחושיים.
מונוסודיום גלוטמט למשל, נמצא כמגביר עוררות יתר במוח, וקשור להתפרצויות רגשיות ולקשיים בוויסות רגשי. צבעי מאכל מסוימים נקשרו במחקרים לעלייה בהיפראקטיביות ובעיות קשב (גם באוכלוסייה הכללית).
גם תוספות מלאכותיות של ויטמינים ומינרלים עלולות, במקרים מסוימים, להיות קשות לספיגה או להעמיס על מערכת החיסון – במיוחד כאשר אינן מותאמות אישית.
מעבר הדרגתי למזון טבעי, טרי ופשוט יכול לשנות לא רק את הבריאות הפיזית – אלא גם לתרום לשיפור במצב הרוח, ביכולת הריכוז ובתפקוד היומיומי של הילד.
ילדים שמקשרים מזון לסביבה מסוימת
תופעה נפוצה נוספת אצל ילדים על הספקטרום היא קישור חזק בין סוג מסוים של מזון לבין מקום מסוים – למשל, ילד שאוכל שניצל רק ממסעדה מסוימת, או רק פסטה מסוג ספציפי שמוגשת במסעדה קבועה או אצל הסבתא.
הקישור הזה נובע מהצורך ביציבות, בשגרה ובציפייה למה שידוע ומוכר. עבור הילד, האוכל, המקום, הריח והאווירה יוצרים ביחד "סט" קבוע שמרגיש בטוח.
נכון שהרגל כזה מספק רוגע רגעי, אבל הוא עלול להקשות על גיוון התפריט ולהוביל להגבלת מזון חמורה לאורך זמן. במצבים כאלה, חשוב מאוד לעבוד בהדרגה – לחשוף את הילד לאותו מזון גם בסביבה אחרת (למשל בבית), תוך שמירה על כמה שיותר מאפיינים דומים, כמו סוג הכלים או צורת ההגשה.
אם הילד שלכם מקובע על מזון מסוים, מסרב לנסות טעמים חדשים, או אוכל רק במקום אחד – חשוב לדעת שזה לא גזירת גורל.
עם סבלנות, בנייה נכונה של תהליך הדרגתי, והבנה עמוקה של הקשיים התחושתיים והרגשיים שמאחורי ההתנהגות – ניתן לעזור לילדים להיפתח, להרחיב את התפריט ולבנות מערכת יחסים חיובית עם אוכל.
ילדים שבגיל צעיר, אפילו 8 או 10 עדיין מאוד בררנים יכולים להפוך, בעזרת תהליך נכון, לאכלני כל. אולי קשה להאמין, אבל ראיתי זאת במו עיני!
ילדים שאוכלים בגן אבל מסרבים לאכול בבית
תופעה מעניינת ונפוצה אצל ילדים על הספקטרום (וגם אצל ילדים בכלל) היא מצב שבו הילד מוכן לאכול מאכלים מסוימים במסגרת הגן – אבל בבית מסרב לגעת באותם מאכלים.
ההסבר לכך נעוץ בהשפעת הסביבה: בגן יש אווירה קבוצתית, חיקוי של ילדים אחרים, מבנה קבוע וציפייה טבעית להשתתפות.
בבית, לעומת זאת, הילד מרגיש חופשי יותר לבטא התנגדויות, חושף רגישויות תחושתיות, או מרגיש את ההרגלים המוכרים שצבר סביב האוכל.
מצב כזה יכול להיות מתסכל להורים ("הוא אוכל בגן – למה לא בבית?") אבל חשוב להבין שזה טבעי, ואפשר לעבוד על זה. בעזרת יצירת אווירה רגועה בארוחות, שמירה על שגרה ברורה, ותהליך הדרגתי של חשיפה חיובית – ניתן לעזור לילד להכליל גם בבית את המאכלים שהוא מוכן לאכול בגן.
הקשר בין תזונה לחדירות המעי ולמעי דליף
מחקרים מצביעים על כך שאצל חלק מהילדים עם אוטיזם קיימת עלייה בחדירות דופן המעי – מצב המכונה "מעי דליף" (Leaky Gut).
במצב זה, חומרים כמו חלבונים לא מעוכלים, רעלנים ומולקולות ממקור חיידקי עלולים לחדור ממערכת העיכול למחזור הדם, לעורר תגובות חיסוניות ולהשפיע על תפקוד מערכת העצבים והמוח.
מחקר שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Neuroscience Bulletin מצא כי חדירות מעי מוגברת בילדים עם אוטיזם קשורה לחדירה של רעלנים ממקור חיידקי למחזור הדם ולהגברת תהליכים דלקתיים שיכולים להשפיע על ההתנהגות וההתפתחות (לקריאת המחקר המלא לחצו כאן).
תזונה עשירה במזונות מעובדים, סוכרים, צבעי מאכל וחומרים משמרים עלולה להחמיר את חדירות המעי.
לעומת זאת, תזונה טבעית, עשירה בסיבים תזונתיים, נוגדי חמצון ומזונות מותססים, יכולה לתמוך בשיקום רירית המעי, להפחית תהליכים דלקתיים ולשפר את האיזון החיידקי.
איך ניתן לבדוק חדירות מעי?
בדיקה עדכנית ומדויקת להערכת מצב רירית המעי היא בדיקת GI MAP – בדיקת צואה מתקדמת המבוצעת בשיטות מולקולריות (PCR).
אחת המדידות החשובות בבדיקה זו היא רמת זונולין (Zonulin) – חלבון המווסת את חדירות דפנות המעי.
רמות גבוהות של זונולין בבדיקת GI MAP עשויות להצביע על מעי דליף – כלומר, על פגיעה בתקינות מחסום המעי.
זיהוי מוקדם של רמות זונולין גבוהות מאפשר לבנות תוכנית טיפול ממוקדת הכוללת שיקום רירית המעי בעזרת תזונה מותאמת, תוספי תזונה טבעיים, ושיפור פלורת המעיים.
את הבדיקה אנחנו מבצעים כחלק מתהליך האבחנה והטיפול.
כדאי לדעת
ניתן ורצוי מאוד לטפל בבעיות התזונה אצל ילדים עם אוטיזם!
התזונה היא הדלק של הגוף ושל המוח, וכשהתזונה אינה מאוזנת – כל המערכות מושפעות.
הורים רבים חוששים ששינוי תזונתי הוא כמעט בלתי אפשרי – אבל בקליניקה אני רואה שוב ושוב שהחשש הזה לא מבוסס.
בשילוב נכון של הדרכה הורית, בניית תפריט הדרגתי ושימוש בתוספי תזונה מותאמים אישית – רוב הילדים מצליחים לשפר משמעותית את התזונה ולהיפתח למזונות חדשים
סגנונות תזונה נפוצים לילדים על הספקטרום
בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי תזונה מותאמת אישית יכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים של ילדים עם אוטיזם. ישנם כמה סגנונות תזונה שנחקרו בהקשר הזה ומיושמים היום ברחבי העולם. חשוב לזכור כי כל ילד הוא עולם ומלואו, ומה שמתאים לילד אחד לא בהכרח יתאים לאחר – ולכן מומלץ להתאים את התזונה בליווי מקצועי.
תזונת GAPS -Gut and Psychology Syndrome
תזונת GAPS פותחה במקור על ידי ד"ר נטליה קמפבל, מתוך ההבנה שמערכת עיכול פגועה ("מעי דולף") משפיעה על בריאות המוח וההתנהגות.
בתזונה זו נמנעים ממזונות מעובדים, סוכרים, דגנים עשירים בגלוטן ומוצרי חלב מעובדים, ומתרכזים במזונות טבעיים, קלים לעיכול, כמו מרקי עצמות, ירקות מאודים, מזונות מותססים טבעיים, וכמות קטנה של פירות.
לפי עדויות קליניות, חלק מהילדים שעקבו אחר תזונת GAPS חוו שיפור בעיכול, בשינה, בהתנהגות וביכולת הריכוז.
הערה חשובה על תזונת GAPS:
מדובר בתהליך עמוק ומורכב, שלא מתאים לכל ילד. יש ליישם אותו תוך התאמה אישית ובליווי צמוד של איש מקצוע מוסמך.
תזונה נטולת גלוטן וקזאין (GFCF Diet)
תזונה נטולת גלוטן (חלבון המצוי בדגנים כמו חיטה, שעורה ושיפון) וקזאין (חלבון המצוי בחלב ומוצריו) היא אחת הגישות הוותיקות ביותר בניהול תזונתי של אוטיזם.
ההנחה העומדת בבסיס גישה זו היא כי חלק מהילדים אינם מפרקים כראוי את הגלוטן והקזאין במערכת העיכול. תוצרי הפירוק החלקי עלולים לחדור למחזור הדם, להשפיע על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, ולהחמיר תסמינים כמו בעיות קשב, היפראקטיביות, כאבי בטן ושינויים במצב הרוח.
חלק מהילדים שהקפידו על תזונה זו דיווחו על שיפור בהתנהגות, באינטראקציה החברתית ובמצב הרוח.
ניתן לבדוק האם יש קושי בפירוק גלוטן וחלב
לפני שמתחילים דיאטה נטולת גלוטן וקזאין, ניתן לבצע בדיקת שתן ייחודית ולא פולשנית שבודקת האם יש שאריות לא מפורקות של גלוטן וקזאין בגוף. הבדיקה יכולה לספק מידע חשוב ולעזור בקבלת החלטה האם כדאי ליישם את השינוי התזונתי.
איך מיישמים?
-
החלפת לחמים רגילים בלחמים ללא גלוטן
-
שימוש בחלב צמחי (כגון חלב שקדים, קוקוס או אורז) במקום חלב פרה
-
בדיקה מדוקדקת של רכיבי המזון בכל מוצר מעובד
שימו לב:
גם כאן, יש לבצע את המעבר בצורה מבוקרת ומודרכת, כדי למנוע חסרים תזונתיים ולוודא שהתפריט נשאר עשיר, מאוזן ומזין.
האם תזונה יכולה לשפר תסמיני אוטיזם?
בואו נציץ במספר מחקרים
קשר בן צריכת עוף ובקר לסיכון לאוטיזם
מחקר חדש משנת 2024 שפורסם ב-Frontiers in Nutrition (מקור) מצא קשר בין צריכת עוף ובקר לבין ירידה בסיכון לאוטיזם. הסיבה האפשרית היא רכיבים תזונתיים חשובים כמו חומצות אמינו חיוניות וברזל.
אלו תוספי תזונה נמצאו כמשפרים תסמינים התנהגותיים
סקירה שיטתית מ־2022 מצאה כי נוגדי חמצון, פרוביוטיקה, פרה־ביוטיקה, חלב גמלים וויטמין D עשויים להפחית דלקת ולשפר תסמינים התנהגותיים בקרב ילדים עם אוטיזם.
קישור למחקר: PubMed
מחקר על הסיכונים בתזונה לקויה
מחקר מ־2024 מדווח על מקרה של ילד בן 12 עם אוטיזם שאיבד את ראייתו עקב תזונה מוגבלת שכללה בעיקר המבורגרים ודונאטס, מה שהוביל לחוסרים חמורים בוויטמינים A, C, D, נחושת ואבץ.
קישור לכתבה: The Sun
תזונה לקויה משפיעה על המיקרוביום במעי
מחקר אוסטרלי מ־2021 מצא כי ילדים עם אוטיזם נוטים לתזונה מוגבלת ודלה, מה שמוביל לגיוון נמוך של חיידקי המעי. החוקרים מציעים כי השינויים במיקרוביום הם תוצאה של הרגלי האכילה ולא הגורם לאוטיזם.
קישור לכתבה: WIRED
מחקר: דיאטת GFCF עשויה לשפר התנהגות חברתית
מחקר שפורסם ב־2022 מצא כי דיאטות נטולות גלוטן וקזאין עשויות לשפר התנהגות חברתית ולסייע בהפחתת תסמינים מרכזיים של אוטיזם.
קישור למחקר: Frontiers
סיפור מקרה מהקליניקה: שירה (הילדה אמיתית, השם בדוי)
לפני מספר חודשים התחלתי ללוות בקליניקה את שירה (שם בדוי), ילדה חמודה בת שנתיים וחצי המאובחנת על הספקטרום.
כאשר הגיעה אליי, שירה הייתה ניזונה כמעט אך ורק מפורמולה, סבלה מעיכוב התפתחותי משמעותי, נטייה לעצירויות וחוסרים תזונתיים בולטים.
ההורים היו מלאי דאגה וחששו מהיכולת שלה להתקדם.
בתהליך עדין ומדויק, בעבודה הדרגתית שהתבצעה בכבוד רב לקצב האישי שלה, הצלחנו בתוך מספר חודשים להביא את שירה לטעום מזונות חדשים ולעבור לתזונה מגוונת שלא מבוססת על פורמולה.
היום, שירה יוצרת קשר עין באופן משמעותי יותר, מביעה רצון למגע, רוקדת באופן ספונטני למשמע מוזיקה, יוזמת קשר עם אחיה ומביעה קנאה טבעית כלפי אחותה התינוקת — רגשות וחוויות שלא נראו אצלה קודם לכן.
מעבר לכך, הפסקות הנשימה שהיו מתרחשות בזמן בכי — נעלמו לחלוטין בעקבות השיפור התזונתי.
כששירה נגעה בגב של אביה כדי ליצור קשר בפעם הראשונה — ידענו שזו לא רק תזונה שהשתנתה, אלא חיים שלמים שנפתחו. 🌸
האם תזונה בלבד מספיקה?
שיפור תזונתי הוא אחד מהצעדים החשובים והמשפיעים ביותר שיכולים לחולל שינוי משמעותי בהתפתחות של ילדים על הספקטרום.
עם זאת, במקרים רבים, במיוחד כאשר קיימים חסרים תזונתיים עמוקים, בעיות ספיגה או עומס דלקתי, תזונה בלבד אינה מספיקה.
בילדים עם אוטיזם, יש לעיתים צורך לשלב גם תוספי תזונה ייחודיים — כמו אומגה 3 איכותית, פרוביוטיקה, ויטמינים ומינרלים ספציפיים — כדי להשלים את החסר, לאזן את הגוף, ולתמוך בתהליכי התפתחות, ויסות רגשי ותפקוד יומיומי.
התאמת התוספים חייבת להיעשות בצורה מדויקת, בהתבסס על בדיקות והערכת הצרכים האישיים של כל ילד.
אם אתם מרגישים שתזונה בלבד לא מספיקה עבור ילדכם — אני מזמינה אתכם לפנות לייעוץ מקצועי מותאם אישית.
ביחד נבנה תהליך תומך שישלב תזונה נכונה, תוספים מדויקים והדרכה הורית עדינה, כדי לאפשר לילד שלכם להתקדם ולפרוח
רוצים לדעת עוד על תזונה מותאמת לאוטיזם?
אם אתם מתמודדים עם אתגרים סביב אכילה, שתייה או בריאות העיכול – אתם לא לבד.
חשבתם פעם:
-
האם התזונה משפיעה על התנהגותו והתקדמותו של הילד שלי?
-
האם שתייה מוגזמת או אכילה בררנית מרמזות על בעיה עמוקה יותר?
-
איך אפשר לשפר את איכות החיים בעזרת שינוי תזונתי טבעי?
אם אחת מהשאלות האלו נגעה בכם – אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר לייעוץ אישי.
יחד, בתהליך ״מתקדמים״ נבנה תוכנית תזונה שמכבדת את הצרכים הייחודיים ומובילה לשיפור אמיתי באיכות החיים ובהתפתחות. 🌟
קצת עליי
שמי נטע פלג-ג׳ראד ואני אקדמאית בעלת תואר שני ונטורופתית מוסמכת משנת 2017.
לאורך השנים ליוויתי למעלה מ-100 ילדים וצעירים על הספקטרום בדרך טבעית ומדויקת, המשלבת תזונה מותאמת אישית, בדיקות מתקדמות מהארץ ומחו"ל, תוספי תזונה ייעודיים וליווי צמוד להורים.
אני מאמינה שכל ילד ראוי להזדמנות לפרוח, ושתזונה מותאמת אישית, אהבה וסבלנות יכולים לחולל פלאים.
המסע שלי עם כל משפחה הוא אישי, רגוע ומכבד — צעד אחר צעד — מתוך אמונה אמיתית שלכל ילד יש את הזכות והיכולת להתפתח, להתקדם ולגלות את מלוא הפוטנציאל שבו.
לפעמים שיחה אחת קטנה יכולה לפתוח דלת גדולה!
אם אתם מרגישים שיש עוד דרך עבור הילד שלכם — אני מזמינה אתכם לתאם איתי שיחה קצרה, ללא התחייבות וללא עלות.
במהלך השיחה נוכל להכיר, להבין את הצרכים הייחודיים של ילדכם, ולחשוב יחד איך אפשר לעזור לו לפרוח בדרך טבעית, רגישה ומותאמת אישית.
מה אומרים עלי
תעודות
קורס מעמיק בטיפול באוטיזם בשיטת הרפואה הפונקציונלית
קורס מעמיק בטיפול באוטיזם בשיטת הרפואה הפונקציונלית